בן רחל ונעים. נולד בתש"ח (1948) בחיפה. ילד רביעי במשפחה, אח ליפה, שלמה, אבי ואושרה.

דניאל גדל בחיפה, למד בבית ספר יסודי ותיכון "אליאנס" בעיר. ילד טוב ואהוב, קשור מאוד להוריו ולאחיו. מגיל צעיר התחבר בקלות לאנשים, בגן הילדים ובבית הספר רכש חברים טובים אשר ליוו אותו לאורך כל חייו.

כשהגיע לגיל שבע-עשרה יצא לעבוד כמסגר במכניקה עדינה במפעל במפרץ חיפה.

כעבור כשנה התגייס לצה"ל. הוא שירת בחיל התותחנים, בשירותו הסדיר השתתף במלחמת ששת הימים.

לאחר השחרור מצה"ל שב לעבוד כמסגר במפעל במפרץ חיפה.

ב-1971 הכיר דניאל את אסתר, שגרה בשכנות לאחיו הבוגר. הם היו לזוג ובשנת 1973 נישאו ובנו את ביתם בחיפה.

בשבת י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973) החלה מלחמת יום הכיפורים. בצהרי השבת דניאל גויס ונשלח לחזית הדרום. כעבור שמונה ימי קרבות, ב-14.10.1973 הוא נפצע בהפגזה מצרית בסיני.

דניאל נפגע בגפיו ובבטנו והועבר לבית חולים "איכילוב" בתל אביב. אחרי ניתוחים רבים ומספר חודשי אשפוז הועבר להמשך טיפול ב"רמב"ם" בחיפה ומשם לשיקום ב"בית קיי" בנהריה.

לאחר השיקום שב לביתו. לו ולאסתר נולדו שלושה ילדים – שגיא, יפעת ואייל. הילד הראשון נולד כשהיה עדיין בשיקום.

בשנים הבאות הוא השתקם אט אט. תחילה עסק בבניית רהיטים לבית, בהמשך היה נהג מונית ונהגו של נשיא ה"טכניון". תוך כדי העבודה למד, תחילה השלים את תעודת הבגרות ובהמשך למד ב"טכניון" והוסמך כהנדסאי.

במהלך השנים הצליח דניאל להתמודד ולהתגבר על קשייו. הוא הקפיד לא להתלונן בפני אף אחד על מצבו, ואף חבריו הקרובים לא ידעו עד כמה קשה לו.

בהיותו בן שישים, ולאחר שהורע מצבו הבריאותי, פרש מעבודתו ב"טכניון". המשפחה עברה למושב מעונה הסמוך למעלות, שם חיו שלוש שנים.

דניאל היה בעל ואב אוהב ודואג, אדם עדין, אכפתי ונעים הליכות. ידע תמיד מי צריך עזרה ותמך בבני המשפחה ובחברים. משזכה לנכדים שמח לבלות בחברתם, והתגלה כסבא משקיע ואהוב.

הוא אהב מאוד לטייל, טייל בארץ ובעולם ולא נתן למצבו הבריאותי לעצור אותו. בסוף 2014 יצא לטיול לאזור הר "מון-בלאן" בהרי האלפים באירופה, אף שבאותה עת היה רשום בתור להשתלת כבד. הטיול עבר בהצלחה, ובפברואר 2015 הוא עבר את ההשתלה. אך כעבור כשנה הידרדר מצבו.

דניאל לוי נפטר ביום כ"ד בשבט תשע"ו (3.2.2016). בן שישים ושמונה בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין שדה יהושע בחיפה, בחלקת קבר שרכש סמוך לקברי הוריו. הותיר אישה ושלושה ילדים, נכדים, אחים ואחיות.

על מצבתו כתבו אוהביו, בהתאם לבקשתו: "אהב את הארץ וטייל בה".